יום חמישי, 27 באוקטובר 2011

ישן אבל יפה

כולנו רואים ברשת איך הישן הפך לחדש של היום.
בכל פעם מעלים אנשים תמונות של רהיטים שעברו תהליך שיפוץ, מוצלחים יותר ופחות.
גם לישן יש סגנון, מה שנוצר בשנות החמישים לא ידמה בסגנון לשנות השבעים.
הסגנון מושפע גם מהמקום שהרהיט מגיע ממנו, רהיט מספרד של שנות הששים לא יראה כמו רהיט של צרפת מאותם שנים.

במדינות בהם שלטה המלוכה הסגנון היה זוהר יותר, עשיר ומסוגנן.
במקומות אחרים רואים הבדל משמעותי, פחות קישוטים ועיטורים, פחות הוד והדר, פשוט סגנון צנוע יותר.

גם הרהיטים מישראל של שנות השישים והשבעים, מוכרים לנו היטב, מסבתא וסבא, מהילדות.

היום קבלתי רהיט שככל הנראה נוצר בארץ כי הוא מאוד דומה למשהו שהיה לסבתא שלי, כנראה משנות השבעים, כי זה היה הסגנון בשנים הללו.
זוהי מראה עם מגירה שנתלית על הקיר, אז היא נחשבה למודרנית בגלל הקווים הלא סימטריים, משהו חדשני לעומת הקווים הישרים הסטנדרטיים:))

החלטתי לאמץ אותו ולנסות להתאים אותו לסגנון שלי.

הנה התמונות

אז יש פרויקט שנוסף לרשימת השיפוצים.

הפרויקט שממתין ממש בלחץ הוא פינת האוכל הישנה שקבלנו, הכסאות לא ממש חזקים וצריכים שיפוץ וצביעה חדשה כמובן.

הנה כסא מתוך פינת האוכל:

יש גם את השולחן התואם כמובן.

ביום שבת אנחנו הולכים להביא עוד כמה אוצרות משגעים
חלקם לבית וחלקם לסטודיו ישופצו.
הצצה בקרוב.

סופ"ש מקסים 
רויטל

יום רביעי, 19 באוקטובר 2011

סיכום חצרות יוצרים

אתמול הסתיים לו היריד, שלושה ימים של בתים פתוחים בבנימינה.
זו לי הפעם הראשונה כמשתתפת והיתי מלאת ציפיות מתוך סיפורי יוצרים אחרים משנים קודמות.
כך נראתה התצוגה שלי





התרגשתי מאוד ונהניתי לקבל את פני האורחים שהגיעו ממקומות שונים בארץ.
גיליתי על עצמי מספר דברים, והבנתי כמה דברים שאני בוחרת לשמור לעצמי.

ביום הראשון הגיעו מבקרים רבים ונהניתי לפגוש אנשים מהתחום שבאו לבקר, והציגו את עצמם כעוקבים אחר הבלוג,
התרגשתי מאוד לפגוש אותם.
ביום השני הגיעו פחות אנשים, לא ברור לי למה אבל היתה ירידה.

וביום השלישי יום שמחה לישראל, יום שאני רותקתי כמו כל אחד מול הטלויזיה, היום שגלעד חזר הביתה, הילד של כולנו, היה היום החלש ביותר, אנשים מיעטו לבוא, ואני כל כך הבנתי, לא בטוחה שאני היתי בוחרת לעזוב את הטלויזיה, השתוקקתי לעוד ועוד מידע, לעידכונים, לחדשות, רק רציתי לראות שהוא בסדר, לראות את המפגש שכל כך חיכינו לו עם הוריו, היתי גאה מאוד להיות ישראלית, היתי גאה בגלעד על המילים השקולות, על העמידות ועל ההזדקפות מול ראש הממשלה, שר הבטחון והרמטכ"ל.
היום הזה הוא יום היסטורי שהיתי שותפה לו.

עם כל השמחה זה השפיע על היריד, אבל לי זה היה די ברור שזה יקרה.
אחר הצהריים התחילו אנשים לצאת יותר מהבית ואני זכיתי לביקור מחברה יקרה , שרון, שעשתה את כל הדרך מראשון לציון במיוחד בשביל לתמוך ולהראות אכפתיות, לי זה לא מובן מאליו, היא הגיע עם כל המשפחה ומבחינתי זהו היה סיום מושלם ליום המרגש הזה.
שרון יקירתי, תודה, אוהבת המון.

לסיכום, קבלתי המון מחמאות ופרגון, קבלתי הכרה בפני הסביבה .

בקרוב יסתיימו השיפוצים בסטודיו ואוכל להיות שם עם המוצרים שלי למכירה ולסדנאות נגרות לנשים.
הנה מספר תמונות ומבט ה "לפני" של הסטודיו, אעדכן בהתקדמויות.






תודה לכל המבקרים, לכל המחמיאים, לכל הקונים.
לגלעד מאחלת שיתחיל את החלק השני של חייו בצורה מושלמת, אוהבת ועוטפת, שיחזור במהירות לעצמו.
חג שמח,
רויטל.

יום חמישי, 13 באוקטובר 2011

חצרות היוצרים, אתם באים?

השנה בפעם הראשונה אני משתתפת בחצרות היוצרים.
אני כל כך שמחה ומתרגשת, שלושה ימים של שכרון חושים:)

מקווה שתנצלו את זה לטיול בבנימינה המקסימה, תבואו, תבקרו בבתי אומנים מוכשרים, ויש עוד מה לראות בסביבה המקסימה שלנו.

כאן (לינק) אתם יכולים להציץ בכתבה שכתבו עלינו ויש עוד מידע על הסביבה בימים אלו.

אני מארחת בבית ברחוב החורש 23, אשמח לראותכם.
הנה כמה דברים חדשים שנוספו...לשאר תצטרכו להגיע ולראות בעצמכם.







הנה מידע על היריד, ימים ושעות:


אז אתם באים?
נתראה ממש בקרוב,
חג שמח
רויטל.

יום ראשון, 9 באוקטובר 2011

החלפת ים

לפני הרבהההה זמן, (זו לא טעות בהקלדה זה היה ממש מזמן), התחייבתי להחלפת מחזיק מפתחות בנושא ים וכרטיס .
אז הגרלתי את ענבלית, ונשאבתי לטיפול ולהכנות לירידים.
באמצע היה מפגש קומונה שגם לזה הכנתי החלפה אחרת והחלפת מחזיק המפתחות פשוט נדחקה , אין לי הסבר אבל העומס עשה את שלו.

לצערי ענבל חיכתה וציפתה לה ואני ממש לא הצלחתי להתמקד בה.

השבוע החלטתי שזהו, זה יטופל, ואכן הכנתי מפימו מחזיק מפתחות עם מוטיבים של ים.
צדפים , פנינים, דג...יעשו את העבודה.




אפשר לראות בתקריב את פסי הצדף, והגוונים של הפימו נותנים תחושה של אמיתי.


בגלל האיחור הרגשתי שאני צריכה לפצות את ענבל ולכן הכנתי לה זוג עגילי וינטאג' שנראים
כמו צדף ובאמצע הוספתי פרח מפימו.


הנה שניהם באריזה
באריזה הדבקתי חוט שפגט מתחת לקרטון הביצוע ועליו קשרתי את הטבעת של המחזיק.

כמובן שהתווסף כרטיס עם קריצה קטנה, צדף עם פנינה ובקבוקון עם פתק.



מקווה שענבל תהנה מההחלפה למרות האיחור.
חג שמח 
רויטל וייס.

יום חמישי, 6 באוקטובר 2011

יום הולדת ...ההמשך

זה נראה כאילו שזה לא הולך להיגמר!
אני אוהבת ימי הולדת אבל זה נעשה פרויקט משנה לשנה.
עם המשפחה ביום הלידה(יום כיף)
בכיתה
בבית עם החברים
ובצהרון....
כמה ימי הולדת לילד אחד בן 7!
אבל זה כיף, יודעת, גם אני אוהבת לחגוג יום הולדת והייתי שמחה אם היו עושים לי פרויקט כזה.

אז לפני שאני מתחילה לספר מה היה לנו שם, אני חייבת להודות לכם על התגובות שלכם בבלוג, כל פעם מחדש זה מרגש אותי, ההתרגשות שלכם מהפוסטים.
לצערי לא יכולה להודות אישית לכל אחת כאן אבל בהחלט היתי מוכנה ורוצה לעשות את זה, תודה!!

יום ההולדת...
ביום ההולדת לכיתה מבקשים להכין עוגה וזהו, אבל אני לא יכולה לשלוח את הילד שלי רק עם עוגה נכון?
אז הכנתי לו סוכריות הפתעה. האמת שהופתעתי גם בכמות העבודה בהכנת 35 סוכריות כאלה.
בפנים שמתי כמה ממתקים טעימים
















בגלל הלחץ לקראת היריד החלטתי לדחות את יום ההולדת בבית אבל לא עמדתי בלחץ שהיה מהבית לחגוג באותו השבוע, ולא רציתי שניר יאלץ לדחות בגללי ולכן, בספונטניות החלטתי לארגן משהו מהיר שלא ידרוש ממני ימים של השקעה.

חפש את המטמון עם משימות לחגים וסרט עם פיצה ופופקורן.
מה יכול להיות יותר מגניב מזה לילדים?

זו ההזמנה שנשלחה להורי הילדים וחולקה בכיתה לכל ילד
















אני וקים שלי, שהצטרפה בהתלהבות להתארגנות למשימה, ארגנו שקיות הפתעה





















חדי העין ישימו לב לאלתור השקיות...נייר עטיפה שנתפר בצדדים וקופל ושודך.
ולמה אתם שואלים? כי אמא עם כל הלחץ סביב שהתארגנה למופת למסיבה, שכחה לקנות שקיות....
טוב חיפשתי אבל לא מצאתי משהו מתאים, וחשבתי שאקנה במקום אחר.
אבל זה באמת נשכח ובערב כבר הייתי חייבת לאלתר!

אז מה היה ביום ההולדת?
בבוקר ארגנתי את המשימות לחפש את המטמון והחבאתי רמזים בגינה.
יש לנו תיבה שנפתחת עם קוד, מעין תיק איפור שיש לי שנים רבות.
הוא היה תיבת האוצר שהוסתרה בארון החצר עם פרסים מנצנצים ומטבעות שוקולד.
את הקוד רק ניר ידע.

אחרי השתוללות בטרמפולינה הענקית שלנו, קיבצתי את כולם למחצלת.
ניר הקריא את הרמז הראשון למציאת רמז שני.
כולם רצו לחפש וכשמצאו, הפתק ניתן לניר.
אבל על מנת שיקריא לכולם, הם צריכים לעמוד במשימה.

תפזורת אותיות, למצוא 5 פעמים את השם ניר.
















במשימה הבאה, חידון לחגי תשרי ברמה שיהיה להם קל:




















במשימה השלישית, היה כתב סתרים שמשום מה חשבתי שיהיה קשה אבל בהחלט הצליחו בו ברמה מעולה!
האותיות:



אלו המילים להשלים 





















היתה משימה נוספת אבל הזמן דחק והילדים דילגו על משימה אחת והמטמון נמצא, כולם היו מאושרים וקבלו את הפרס.

היה ממש מוצלח, קים שלי וחברה שלה עזרו לי במסיבה, 
 תראו איך המתוקים מרוכזים במילוי המשימה.




נכנסנו הביתה להקרנת סרט במקרן.
עם חטיפים, פופקורן, פיצה ולבסוף עוגה.

הנה התמונה ששלחתי לכולם אחרי יום ההולדת כאות תודה על ההשתתפות



ניר היה מאושר, חיבק אותי ואמר "היה מגניב, גם בגיל 8 אני רוצה יום הולדת כזו."
מה צריך יותר? אני מאושרת שהצלחתי במשימה שלי: לגרום אושר לבן ה - 7!

בהזדמנות זו אני רוצה לאחל למי שצם, צום קל,
ולכולם חתימה טובה.
לבקש סליחה אם פגעתי במישהו , 
ולשלוח לכולכם, חיבוק ענקי.
רויטל.

יום שבת, 1 באוקטובר 2011

ניר, ילד שלי מוצלח...

היום יום הולדת לניר שלי.
ניר בן 7!!!!!!
לא יאומן כי ממש לא מזמן אחזתי בידיי תינוק קטנטן שנולד חודש לפני הזמן, תינוק עדין ומתוק, 2 קילוגרמים של מתיקות.

אני הולכת להציף את הבלוג במסע המטורף והמהיר בחייו של ניר, בבוקר הוא יצפה כמוכם בפוסט הזה.
הסיבה היא שניר שלי הוא ילד נוסטלגי, ילד שאוהב לחוות ולהתגעגע לעבר.

ניר נולד בתאריך 1.10.2004

השנה הראשונה לחייו, היום שנולד ועד יום ההולדת הראשון.
בדרך, התאהב באחותו המדהימה, הפך להיות חייכן ושובב, ואפילו הספיק לחוות אבעבועות

















השנה השנייה בחיי ניר
את תמונות 3 ו 4 צילם עידו לביא המוכשר שזכינו בו כאבא אצלנו בגן.
ניר גדל להיות פעוט שמח, מתוק וכפי שרואים מטופח ע"י אחותו (קוקיות ותסרוקות כיכבו)

















שנה שלישית בחיי ניר 
לדעתי גם כאן תמונות 5 ו6 צולמו על ידי עידו לביא(לא סגורה על זה)
ניר הפך לחתיך חייכן ופעיל ביותר.
בשלב הזה כבר הבנו שיש לנו ילד עם פוטנציאל תנועתי מוטורי רציני.



שנה רביעית בחיי ניר
ניר ילד סקרן, חייכן עם שיער גולש, הסתפר לקראת גיל 4.
גילה את גיבורי העל שהפכו למרכז חייו בשלב הזה.
















שנה חמישית בחיי ניר
שן ראשונה נפלה.
לניר נולד אח קטן העונה לשם גיא, ה"מלחמה" עדיין במרכז חייו.
יום הולדת 6 אינדיאנים.
















והשנה הזו, ממש לפני יום ההולדת היום,
שנה שישית לחייו אוטוטו מסתיימת והוא נכנס לשנה שביעית.
לוחם בקרב מגע, רציני, משקיע, אח מצחיק, חתיך וילד חכם ורגיש.
בנוסף לכל, ילד נוסטלגי ביותר, מתגעגע לעבר, לפשטות, לדברים כפי שהיו פעם עד כדי דמעות.















והנה הילד שלי כבר בכיתה א', חוגג 7.


















בבוקר הוא יתעורר וכנהוג אצלנו יש "הפתעה" שבעצם מצפים לה אבל מתרגשים כל שנה ממנה.
שולחן מסודר עם מתנה, ממתקים אהובים ברכה ופרח.

בבוקר ניר יפקח את עיניו ויראה את ה"הפתעה", הוא הלך לישון מאושר עם חיוך, יודע ומתרגש לבאות.
היום היה יום רגיש במיוחד, נוסטלגי, יום מלא ברגש.

ילד שלי, מאחלת לך המון שנים של חיוכים, של הפתעות ושל התרגשויות.
חשוב שתדע שאתה ילד אהוב, ילד נבון וילד רגיש וחם.
יום הולדת שמח ומזל טוב,
אוהבת המון אמא.
רויטל