בכיתה יש סייעת למורה שחגגה יום הולדת וכל ילד קיבל בריסטול בגודל A4 וביקשו מהם להכין ברכה אישית.
"אמא אני רוצה שתביאי לי את כל החומרים לכרטיסי הברכה, את יודעת דפים יפים וקישוטים וסרטים...אה ואני רוצה לעשות כאילו ישן..." איזו גאווה.
(כאילו ישן=הדיו של טים הולץ המיישן).
אני שמחה ומאושרת נותנת לה את החומרים על השולחן ואז המתוקה אומרת לי "אמא תציירי לי ..נו איך קוראים לזה...כמו שלימדת אותי בכרטיס.." הבנתי שהיא רוצה סקיצה!!! די נו!! יותר אושר מזה?
ישבתי איתה על הסקיצה הרצויה, כשהיא מנחה אותי בפרטים והיא החלה לעבוד במרץ רב.
והרי התוצאה הסופית, חשוב לציין שכל הבחירות היו שלה כולל הדפים, אני עזרתי לה לחתוך בסכין החיתוך והזכרתי לה על דף בצד איך ליישן.
סרט דביק באלכסון תחת הפרח
רעיון הבלטת הברכה היה שלה, מאז שהיא הכירה את דו"דו (שזה דבק דו"צ) היא מאוהבת בו.
אז יש לי סיבה להיות גאה נכון?
איזה יופי!!
השבמחקדור המשך מוצלח מאוד.. אין ספק שהיא ירשה את הידיים הטובות שלך...
מיכל
בהחלט שיש לך סיבה להיות גאה! הכרטיס מקסים!
השבמחקעכשיו רק נותר לך להביט על כל חומרי היצירה שלך ולומר לה: "יום אחד, בתי, כל זה יהיה שלך...".
יעל.
תודה על המחמאה מיכל:)
השבמחקיעל , תודה רבה!