יום ראשון, 3 באפריל 2011

תלאות הבנטו שלי

ביום חמישי האחרון נפגשנו לסדנא להכנת תיק בנטו דרך פורום טכסטיל וליבוד.
העבירה את הסדנא יאמה המקסימה והסבלנית ואירחה אותנו אורית בקריות.

זה היה אמור להיות עוד ערב מקסים בו אפגוש חברות חדשות וכאלה שכבר פגשתי אבל הערב התחיל לא ממש טוב.
זה התחיל בתחנת הדלק ...לתדלק את האוטו טנק מלא לוקח המון זמן במיוחד כשצריך להמתין שתתפנה עמדה.

יצאתי כשעה לפני הזמן עם מחשבה של 15 דקות נוספות למקרה של פקקון.

מישהו ממש לא רצה שאגיע ובעקבות תאונה ביגור המתנתי בפקק כ40 דקות כמעט ללא תזוזה מצומת העמקים.
בגל-גל"צ שמעתי דיווחים על התאונה ושלוקח שעה להמתין בפקק...אני בלחץ נוראי הרמתי טלפונים להודיע על האיחור ולשמחתי הבנות החלו לעבוד אחרי חצי שעה מתחילת המפגש מה שנתן לי עוד צ'אנס להכנס לתהליך.

רצתי פנימה עם שלפוחית זועקת (דווקא ביום הזה החלטתי לשתות המון).

הבנות קבלו אותי כל כך יפה, עזרו לי להתמקם ולהתחיל בתפירת התיק.
העבודה על התיק רצה מהר ואחרי כמה שלבים הסתבר שטעיתי בגזירה והיתי צריכה להקטין את התיק במעט, יאמר לזכותה של יאמה שכל הזמן מצאה פתרונות יצירתיים לפשלות שלי.

אז אם אתם חושבים שהתלאות נגמרו כאן אז מצפה לכם הפתעה.
בסוף הערב בסביבות 1 בלילה התקפלו הבנות ואני עם יאמה ממהרות לסיים עוד שלב על מנת שאוכל להמשיך לבד בבית, נפרדתי מכולן וקמתי אחרי שכולן הלכו להתארגן.
הודיתי לאורית המקסימה וחיפשתי את המפתחות בתיק.......?????בצרור חוץ ממפתחות המכונית יש את מפתחות הסטודיו היחידים שלי.

כן חיפשתי וחיפשתי וחיפשתי ו...שוב חיפשתי ואין זכר למפתחות!!!
אני אורית ובעלה התחלנו לחפור בספות, להזיז רהיטים לרוקן 3 פעמים את תכולת התיק שלי, עם פנס לבדוק אולי בגלל המהירות שכחתי להוציא מהאוטו(האוטו ננעל מעצמו לאחר מס' דקות), ועוד ועוד...

השעה כבר הייתה קרוב ל3 לפנות בוקר תוך טלפונים לשולמית המקסימה שדואגת ושיחות עם בעלי על פתרונות ובקיצור הלילה הזה לא רצה להיגמר!
חנוקה מלעצור את הדמעות שמאיימות לפרוץ, החלטתי על מונית.

אחרי שהזמנתי מונית שתיקח אותי לבנימינה (250 ש"ח) הגיעו הבנות של אורית שהציעו שאסע ברכבת, איך לא חשבתי על זה? ככה זה כשגמורים מעייפות ונמצאים בלחץ.

המונית לקחה אותי לרכבת וב 3.20 יצאתי לכיוון בנימינה.

מנקרת את דרכי הביתה, תוך שיחה עם אשה נחמדה שפגשתי ברכבת ומשום מה עם כל התלאות והקשיים פתאום ראיתי את הדברים החיוביים, איך אשה שאני לא מכירה, מקשיבה לי ומספרת לי על חייה, איך היא מעירה אותי כשאבדתי את ההכרה בדיוק לפני בנימינה (ככה זה כשהתינוק לא נותן לי לישון לילה קודם ואת הלילה הבא מעבירים בחיפושי מפתחות).

למזלי קמתי בזמן בזכות אותה אשה וירדתי בבנימינה בקור עם מכונת תפירה ביד רצה לתחנת המוניות...ו...אין כלום! סגור!

לאאאאאאאא!!!!!!!!!!!!!!!!!!

בדיוק כשחשבתי שמזלי משתנה לטובה , התחלתי לחשוב איך אני הולכת חצי שעה ברגל עם מכונת התפירה ובקור הזה?
ואז הגיעה אשה אחרת , שיצאה גם היא מהרכבת, שאלתי אם היא יודעת מתי המוניות מתחילות את עבודתן והיא תוך פיהוק ענקי מציעה לקחת אותי כשהיא לא בכיוון בכלל.
קפצתי על ההצעה בלי להסס והיא לקחה אותי עד לבית.

לאיש שלי לא היה כוח אפילו לדבר ואמר לי לילה טוב...(הוא לא ישן עד שהגעתי).
זהו הלילה נגמר, כמעט...ואז גיא התינוק מתעורר בבכי ואני עם עיניים מזוגגות נותנת לו בקבוק שרק יתן לי לישון את השעה שנשארה לי.

בבוקר האיש שלי מתארגן עם חבר לנסוע לקריות עם מפתחות רזרביים להביא את המכונית וממש לפני שהוא יוצא לדרך מקבל הוא טלפון מאורית המקסימה שנמצאו המפתחות, והסתבר שהמפתחות נפלו לתוך תיק של אחת הבנות שגרה רחוק מאוד והיא שמה לב רק בבוקר למה שקרה.
האוטו חזר הביתה בשלום ועכשיו יש לאיש שלי עוד משהו לרדת עליי.

ומה יצא מהיום המעצבן הזה שבסופו הבנתי שהדברים יכולים להראות אחרת ושיש אנשים נחמדים במדינה שלנו.
פגשתי כמה בנות מקסימות בסדנא (חדשות וותיקות), ולמדתי דברים חדשים.

וזהו התיק שלי...
בחרתי לעשות את הגדול שאוכל לסחוב את הדברים של גיא בתיק, ובכלל אני מעדיפה תיקים גדולים.



זהו, מקווה שאתם ישנתם טוב יותר,
וזכרו, אנשים טובים באמצע הדרך.
רויטל.

16 תגובות:

  1. אז.. היה שווה! לא? והתיק יצא משו-משו (-:

    השבמחק
  2. ברור שהיה שווה.
    תודה בעיקר פורמת(את חייבת לשנות את השם).
    ראיתי את שלך וגם שלך משגע!

    השבמחק
  3. בכלל לא הייתי מודעת לעובדה שלא מצאת את המפתחות כשעזבתי.
    ועל יום כזה גרוע צריך להודות, שרק הדברים האלה קרו.
    יצא לך תיק יפיפיה!!
    יאמה

    השבמחק
  4. תודה יאמה, ראית את התוספות בעקבות הסתרת התפרים?
    את מקסימה ויצירתית.
    והיום גיליתי שגם את נדבקת בחיידק הבליית':)

    השבמחק
  5. וואוו, אהבתי, אני מחכה לקבל כזה... הבטחת והבטחות צריך לקיים!

    השבמחק
  6. מממ...אם היתי יודעת מי את היה לי קל יותר לדעת למי להכין :))))
    מנחשת, מאירה?

    השבמחק
  7. יקירתי, הלוואי ויכולתי לעשות משהו - כי בעצם לא עשיתי כלום חוץ מלטמטם אותך ואת אורית בטלפונים כדי לדעת אם יש חדש.
    ממוש, אני שמחה שלקחת רק דברים טובים מהיום המטורף הזה והתיק שלך יצא הכי מושלם שיש
    אהבתי את התוספת להסתרת התפרים - איך שה"דפקטים" שלנו מניעים אותנו ודוחפים אותנו לשלמות הא?!
    ועכשיו אחרי שגילינו שאנחנו חוגגות באותו החודש יומולדת אולי נתכנן משהו ביחד מותק?
    אוהבת, נשיקות וחיבוקים
    שולי

    השבמחק
  8. סוף טוב הכל טוב
    שמחה שהכל הסתדר בסוף, התיק יצא מהמם
    אני בולבול הקבולבול - מאבדת מפתחות ושאר חפצים על כל צעד ושעל ולכן אצלי בכל תיק שאני תופרת יש רצועה לצרור המפתחות עם קרבינה בקצה התיק - מבפנים, ועשיתי לעצמי הרגל ברגע שיוצאת מהאוטו מחברת לשם את המפתחות

    השבמחק
  9. רויטל, כמו בשיר "אנשים טובים באמצע הדרך".
    תיק יפהפה עשית!
    ו...
    פעם הבאה תקשיבי ליקום. הוא מדבר די ברור:-)
    וגם אני כמו מיכל. בגלל זה עשיתי שרוך למפתחות בתיק. ולצרור שלי מחובר קבוע שאקל קטן שמתחבר לתיק.

    השבמחק
  10. מיכל ועינבלית, למדתי את הלקח, אתחיל להכין לי חיבורים לתיקים:).
    עינבלית, יקום או לא, בסוף מרדתי הגעתי ותראי מה יצא! אם היתי מקשיבה לו היתי חוזרת הביתה בתחילת הפקק ומפספסת המון.
    מאמינה שצריך ללכת עם האינטואיציות גם אם לפעמים היקום חושב אחרת.
    תודה לשתיכן על המחמאות והעצות היעילות.

    השבמחק
  11. שולי, אהובתי, תודה אין עלייך, מה כבר יכולת לעשות חוץ מתמיכה רגשית?
    ועל איזה דפקטים את מדברת? :))))
    אין על יצירתיות להסתרת פגמים.
    ויום הולדת יחד? מאאאגניב!!!

    השבמחק
  12. רויטל יקירתי, עוד לפני שהכרנו חשבתי שאת מדהימה, ואפילו עשיתי בהשראתך תיק לבת שלי... ועכשיו אני בטוחה. כל כך ריחמתי עלייך ושמחתי כשקיבלתי את הטלפון בבוקר, בכייף שמחנו לעזור, ונשמח לחגוג לך יומלדת בנישה עם כל הבנות של מאי..אורית

    השבמחק
  13. אורית, תודה רבה.
    את מקסימה ובעלך גם, איך שהוא הלך איתי מספר פעמים לחפש בלי להתייאש.
    איזה כיף לתת השראה.
    סוף טוב הכל טוב, העקר שהכרתי אתכן ויצא בסוף תיק כזה יפיוף...:-))

    השבמחק
  14. וואי וןואי איזה סיפור
    העיקר שהכל נגמר בשלום ופגשת המון אנשים טובים באמצע הדרך שהיו שם בשבילך
    והתוצאה מרהיבה

    השבמחק
  15. כשיש תלאות בדרך, התוצר יותר שווה, לא? ;-)
    התיק שעשית מקסים, מאוד אוהבת את הבדים :-) (דומה אבל הפוך ;-))
    כיף להכיר את הבלוג...

    השבמחק

אשמח לקבל תגובות ולדעת מה דעתכם, תודה.