אחרי הכנות מראש ותיכנונים הכל מאחורינו...כמעט (נשארה המסיבה בגן).
אז החלטנו ללכת על נושא האינדיאנים ולאחר מחשבה ומחקר באינטרנט גיבשנו תוכנית שגם אני וגם ניר הסכמנו עליה.
ההזמנה למסיבה :

בחרנו במקרה את היום הכי חם בעונה הזו ולכן חלק מהדברים לא מומשו וחתכנו למזגן.
כמובן שהאיש שלי התרוצץ עם גיא התינוק והשליחויות שנתתי לו ולכן התמונות כרגיל נשכחו...זכרנו בסוף.
בחצר יש לנו טרמפולינה ענקית אז כבר מצאנו תעסוקה לרגעים המתים.
בשעה 10.00 החלו הילדים להגיע והכיבוד כבר הונח על השולחן-חטיפים שילדים אוהבים.
היו מוקדי יצירה שבהם הילדים עבדו (חלקם), היו שבחרו לא לעשות דברים מסויימים.
שולחנות:
*הכנתי מראש רצועות סול עם נוצה שהילדים יכולים להדביק עליהם דבקיות.
*הכנתי שרשראות קמע מחימר עם נוצה והיו בשולחנות חרוזים להשחלה ולכל אחד כתבתי שם.
*הכנת פיתות בטאבון-היה אמור להיות כמשימה אבל חלק מהילדים רצו קודם וזרמתי.
הכנו את הפיתות ללא האפיה בטאבון רק את הרידוד ויותר מאוחר אפינו.
*איפור של אינדיאנים
ומי שרצה גם קבל בגד (אלבד חום עם חגורה מרפייה).
לאחר ההכנות הזמנתי את הילדים למחצלת והתחלתי בסיפור שניר הופך עכשיו לצ'יף כי הוא הגיע לגיל המתאים ובשביל לקבל את כתר ההכתרה לצ'יף הוא צריך לעבור מספר משימות ועליהם לעזור לו.
סיפרתי שהאנדיאנים גילו את תפוח האדמה ולכן עליהם למצוא גם.
וכמובן אי אפשר בלי לצוד....אריה!!!
אז צריך לעבור נהר גועש...(אלבד תכלת שניערנו והילדים חצו)
לעבור מסלול מכשולים מאולתר
לחפש תפוחי אדמה בניירות כסף שפוזרו בחצר
בסוף נצוד אריה בסיפור הפעלה שאני מכירה כגננת.
הילדים הזדרזו להסתדר בטור ולעבור את המשימות והשמחה היתה גדולה.
אספו את תפוחי האדמה שנכנסו ל"מדורה" - מנגל עם פחמים שעליו הנחנו את הטאבון.
ובסוף הגיעו למחצלת ועזרו לניר לצוד אריה...או בעצם לברוח מהאריה.
אחרי כן רקדנו את ריקוד הגשם כי היה מאוד חםםם וכולם הזיעו.
אני השפרצתי עליהם מים קרים.
אחרי שעברנו את המשימות הגיע שלב ההכתרה.
הנה הכתר הנכסף
ניר קבל את הכתר, את מקל הגשם שהוא גם מאפשר לאנשי השבט לדבר.
כל ילד בתורו קבל את המקל וברך את ניר.
הגיע רגע העוגה שהיא בעצם עוגה רגילה שעליה הונחו צעצועי אינדיאנים עם אוהל וסוסים..היתה התפעלות.
זוהי העוגה:
נרות ומשאלה.
חייבים לראות את תמונת הבעת המשאלה:
ככה נראה צ'יף מושלם עם הפיתה....
ומשחק חופשי שחלק גדול מהילדים בחרו להכנס לחדר של ניר הממוזג.
איך שכחתי...ברקע אפשר לראות את התפאורה...אוהלים אינדיאנים מאולתרים מברזלי הסוכה שפורקה יום קודם:
השמחה היתה גדולה, הילדים לקחו הביתה שקית פרס שבתוכה חץ וקשת ומעט ממתקים וכמובן תפוח אדמה חם...
זהו, עוד רעיון מוצלח שהוציא ילד מאושר..או יותר נכון צ'יף מאושר.
מזל טוב! - איזה יופי של תכנון וביצוע! :-)
השבמחקהכל נראה מקסים, אבל תמונת הבעת המשאלה מנצחת, ללא ספק... D-:
ושוב הוכחת לי שאת גאון: כבר שנים אני רוצה לבנות לילדים טיפי, ולא ידעתי איך. את, לעומת זאת, פשוט שלפת את מוטות הסוכה, והנה טיפי... - חייבת לנסות זאת, ובהקדם האפשרי! - איך חיזקת את המוטות אלה לאלה? ואיך לאדמה?
אדווה תודה.
השבמחקכמובן שהאוהלים לא פורקו כי הם להיט.
למעלה חיברתי עם רצועות החבל שמחזקות את הסוכה אבל כל חבל יכול לעשות את זה טוב.(לקח לנו 5 דקות לבנות אותם)
לאדמה לא חיזקתי כי רציתי שיהיו ניידים אבל אגלה לך סוד...בברזלי הסוכה למטה יש פתחים שמיועדים שהברזלים האחרים יכנסו לתוכם...אז פשוט להשתמש בבזנתים של האוהל האמיתי (זה שישנים בו)וזה מחזק לאדמה.
ושוב תודה רבה על המחמאות..וגם אני מתה על התמונה המנצחת.
לכל בעיה יש לך פתרון! - מעולה. חלילה שהילדים שלי לא יראו את הפוסט הזה, אחרת לא יתנו לי לנשום עד שהטיפי יהיה בנוי כבר... ;-)
השבמחקתודה! :-)
בהצלחה
השבמחק